רשומות אישיות

לא מסכימים לתספורת של החוב / דפנה גולן // We don't agree to a haircut / Daphna Golan

פורסם בהארץ ב-6.12.2011:

גם אתי זקוקה לתספורת. לא תספורת יקרה כמו של אילן בן דב או יצחק תשובה; החוב שלה מסתכם ב-18 אלף שקל לבעלת הבית ו-7 אלפי שקלים לארנונה. אתי, ממובילות מאהל "אין ברירה" בירושלים, מפחדת מהשוטרים שבעלת הבית שולחת לפרקים כדי לפנותה ואינה יודעת היכן תגור בשבוע הבא. תשובה ובן דב – בעלי נכסים וממון, שעל פי התקשורת לקחו מיליונים מהציבור – אינם מחזירים חובות, וחיים בפאר והדר.

גם מאיה, כמו אתי, היא אם חד הורית וממובילות מאבק מחוסרי הדיור בירושלים. כמוה היא חיה בפחד מבעל הבית, שהיא חייבת לו שכר דירה. שתיהן הן עובדות קבלן המטפלות בקשישים, וכמו אמהות ומשפחות רבות הן חיות בפחד, שלא תהיה להן קורת גג ולא יהיה אוכל לילדיהן.

בעוד העשירים מסתפרים להם ביחד, המשפחות החיות בעוני מאומללות על ידי המערכת באופן נפרד. אתי זכאית ל-600 שקל השתתפות בשכר דירה, אבל איננה זכאית לדיור ציבורי כי יש לה רק ילד אחד. לאתי, חולת שחמת הכבד, אחרי טיפולי פוריות ו-12 הפלות, הציעו לחזור לוועדה כשיהיו לה שלושה ילדים. בינתיים היא זכאית רק למענק. המענק יוגדל ל-744 שקל, בכפוף לאישור ועדה בחברת "פרזות", שתדון בעוד חודשיים וחצי בפסק דין של בית המשפט, שקבע שבנה בן השלוש אכן בחזקתה ואין היא מקבלת מזונות מאבי הילד.

שלא כמו אתי, מאיה, אם לארבעה ילדים, זכאית לדיור ציבורי זה שבע שנים. אבל בירושלים אין דיור ציבורי. כבר עשרות שנים לא נבנה בעיר דיור ציבורי. עוזרת שר השיכון, מיכל ברדה, אמנם הפנתה את מאיה לוועדת חריגים, שלא ברור מתי היא מתכנסת. אחרי סדרת מכתבים וטלפונים למדנו, שמאיה ירדה מהמקום השלישי בתור למקום ה-16, ואחר כך עלתה למקום ה-10 – אבל דיור ציבורי אין.

מסלול הייסורים הביורוקרטי של אתי ומאיה הוא נפרד, אבל שתיהן אינן מקבלות סעד, לא מהעירייה ולא מהמדינה. העירייה אינה פוטרת אותן מחובות הארנונה המצטברים אף על פי שמשכורתן הדלה אינה מאפשרת לשלם אותם, והמדינה באמצעות משרד השיכון והביטוח הלאומי אינה נותנת להן קצבה שתאפשר להן לשכור דירה.

למאיה ואתי קשה יותר לסגור את החוב מאשר לבן דב ותשובה למרות העובדה שחובן קטן בהרבה (ותודה לכלכלנים, המסבירים לנו שאין לגזור גזירה שווה בין החובות). הן צריכות גם למצוא כסף אמיתי כדי להחזיר את החוב, גם למצוא בית שיוכלו לשכור בסכום קטן מאלפיים שקל בחודש וגם להבטיח שיוכלו לפרנס את ילדיהן בעתיד.

בשעה שהן חיות בפחד שאנשי ההוצאה לפועל ייכנסו שוב לבתיהן לקחת מהן את המעט שנותר להן, בן דב ותשובה חיים להם בעושר ובבטחה בבתיהם המפוארים, בלי להחזיר חובות.

"אלף חמש מאות שקל תוספת לקצבה בחודש, כפי שמציע השר אטיאס, היו יכולים לשנות את החיים שלי ושל אלפי אמהות חד הוריות", אומרת אתי. הבנקאים ועורכי הדין ואנשי השלטון המשתכרים מיליונים ומסייעים לטייקונים להרוויח מיליארדים, אינם עסוקים בחובות ובקשיים של מאיה ואתי ושל אלפי המשפחות, שבשבילן מענק חודשי של 1,500 שקל יכול לשנות את החיים.

המדינה מסייעת לעשירים ומאמללת את העניים בכספי מעמד הביניים. אנחנו, המשלמים מסים, אנחנו החוסכים בקופות שאולי נזדקק להן בעתיד, עלינו לשאול את עצמנו, אם אין משהו טוב יותר שאנחנו יכולים לעשות בכסף שלנו. אם המדינה והעירייה מפקירות את מאיה ואתי ואלפי ילדים הגדלים בעוני, אם אחרי קיץ של מחאה נותרו אלפים בכל הארץ בלא פתרון דיור, אולי הגיע הזמן שנפסיק להסכים לממן בכספנו את התספורות של העשירים?

published at haaretz 6/12/2011:

Eti also needs a haircut. Not a haircut like tycoons Ilan Ben-Dov or Yitzhak Tshuva; her debts are around NIS 18,000 to her landlord and NIS 7,000 to the city, in taxes. Eti, a leader of the No Choice tent protest in Jerusalem, is afraid of the policemen her landlord occasionally sends to evict her, and she doesn't know where she will be living next week. Tshuva and Ben-Dov, with lots of money and assets, and who have taken millions from the public – according to the media – are not paying back their debts and live in splendor.

Like Eti, Maya is a single mother and a leader of the homeless protest in Jerusalem. She also lives in fear of her landlord, whom she owes rent. Both are contract workers who care for the elderly, and like many mothers and families they live in fear that they will not have a roof over their heads or food for their children.

While the rich are getting their hair cut together, these families who live in poverty are having their lives made miserable by the system one by one. Eti is entitled to NIS 600 a month for a rent subsidy but is not entitled to public housing because she has only one child. Eti has cirrhosis of the liver, has taken fertility treatments and has suffered 12 miscarriages, but she was told to return to the committee on public housing when she has three children.

In the meantime, she is only entitled to the rent grant. It will be increased to NIS 744 a month if she receives approval from the committee at Jerusalem's public housing company Prazot, which will meet in two months to discuss a court ruling that she doesn't have custody over her 3-year-old son and won't receive alimony from the boy's father.

Unlike Eti, Maya has four children and has been entitled to public housing for the past seven years. But in Jerusalem there is no public housing – for decades no public housing has been built there. Michal Barda, an assistant to Housing and Construction Minister Ariel Atias, sent Maya to the committee that deals with exceptional cases, but it's not clear when that committee will meet. After a series of letters and phone calls, we learned that Maya dropped from third to 16th on the waiting list, and later was raised to 10th – but there is still no public housing.

Eti and Maya's path of bureaucratic tribulations are individual, but neither is getting help, not from the municipality and not from the state. The city doesn't exempt them from their accumulating municipal tax debts even though their meager salaries don't allow them to pay. And the state, through the auspices of the Housing Ministry and the National Insurance Institute, doesn't give them enough money to rent an apartment.

It's harder for Maya and Eti to pay off their debts than it is for Ben-Dov or Tshuva, even though their debts are so much smaller (and thank you economists who have explained to us that we should not compare the debts. ) They also need to find real money to pay back their debts, find a home they can rent for less than NIS 2,000 a month and make sure they can support their children in the future.

As they live in fear that the bailiffs will once again enter their homes and take the little they have left, Ben-Dov and Tshuva are living a life of riches in the safety of their magnificent homes, without paying back their debts. "NIS 1,500 more a month to an allowance, as Atias proposes, could change my life and that of thousands of single mothers," says Eti. The bankers, lawyers and the people in power who make millions and are helping the tycoons make billions in profits are not dealing with the debts and troubles of Maya, Eti and thousands of families for whom a monthly grant of NIS 1,500 could change their lives.

The state helps the rich and makes life miserable for the poor – using the money of the middle class. We, who pay taxes and save our money in funds that we may need in the future, must ask ourselves if there is nothing better we can do with our money. If the state and the city abandon Maya and Eti and thousands of children growing up in poverty, and if after a summer of protests thousands all over the country are left with no housing solutions, maybe the time has come that we stop agreeing to pay with our money for the haircuts of the rich.

דיון

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: עוד מעט יבואו השוטרים / אלמוג בהר « המעברה | المخيّم - 7 בפברואר 2012

  2. פינגבק: עוד מעט יבואו השוטרים | אלמוג בהר - 7 בפברואר 2012

  3. פינגבק: עוד מעט יבואו השוטרים • מחאת הדיור - 7 בפברואר 2012

  4. פינגבק: עוד מעט יבואו השוטרים | העוקץ - 9 בפברואר 2012

  5. פינגבק: עוד מעט יבואו השוטרים אלמוג בהר | מאבק הדיור הציבורי - 11 בפברואר 2012

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קיבלת צו פינוי ? מחוסר דיור?

אל תהיה לבד, צור איתנו קשר והצטרף למאבק למענך ולמען אחרים! Hamaabara@gmail.com

הכניסו כתובת דוא"ל , כדי לעקוב אחרי רשומות חדשות

%d בלוגרים אהבו את זה: