הפגנות, ליפתא, פעולות

קורת גג לכל אדם – בקטמונים, בליפתא ובסילוואן

קבוצת המעברה נאבקת לקורת גג נאותה לכל אדם- בקטמונים, בליפתא ובסילוואן!

המאבקים הנוגעים לדיור סביבנו הולכים ומתרחבים, זה חודשים שאנו נאבקים להפשרת חוק הדיור הציבורי, ולכך שהכספים שיועדו לדיור ציבורי, ברמה העירונית וברמה הארצית, יגיעו לייעודם. אבל המדינה מסרבת לבנות דיור ציבורי. למאבק זה מצטרף מאבקן של 13 משפחות ששוכנו בליפתא בשנות החמישים, וכעת המדינה מבקשת לפנותם בגלל עלות הקרקע היקרה. בסילוואן מבקשים השלטונות לייאש את התושבים בכדי שיעברו לגדה, ויותירו את הקרקע בידי המדינה, שתוכל לתת זאת למתנחלים.

המאבקים קשורים זה לזה.

כאשר לא רוצים לבנות דיור ציבורי בישראל, המשמעות היא להדיר את מי שנתפסים "כעניים". ניר ברקת אינו רוצה בעירו מגורים לאותם "עניים", שיורידו את ערך הקרקע שלו. כך המצב בערים אחרות. כך קורה שרק בירושלים לפחות מאות משפחות מחוסרות דיור, והכספים שנכנסו לעיר ולמדינה ממכירת דירות, אינן הולכים לבנייה או רכישה של דיור ציבורי, הם הולכים לקופת האוצר. העובדה שלא נבנות דירות חדשות, מביאה להקשחת הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי. לראש העיר, ניר ברקת, היכולת למנוע את פירוק החברה העירונית "פרזות", המחזיקה ב-140 מיליון שקלים שאמורים להיות עבור דיור ציבורי. אך ברקת לא עושה זאת. הוא שותף לפוליטיקה הארצית שמחסלת את הדיור הציבורי. ברקת אף ניצל את סמכותו כשותף ב"פרזות" למנוע השכרת דירות על ידי החברה עבור שש משפחות מחוסרות דיור לחודשי החורף.

גם בליפתא חיי "העניים" אלו שברקת רוצה רחוק מהעיר שלו פחות חשובים מערך הקרקע. בשנות החמישים שיכנה שם הסוכנות הציונית 13 משפחות על מנת למנוע את חזרת המשפחות הפלסטיניות שגורשו מהכפר בנכבה (מלחמת העצמאות הישראלית). את הנכסים הסוכנות סירבה לרשום על שמות הדיירים. הם הרי למדו, שנכסים של ערבים, כמו במוסררה, בימין משה ובעין כרם, יום אחד יהיו שווים הרבה כסף. ואכן הגיע היום, או כמו שנאמר, "הכושי עשה את שלו". ועכשיו הממסד רוצה שהמשפחות ילכו, ומבקשים לפנות את המשפחות על מנות לבנות במקום 121 דירות יוקרה.

והסיפור הרי ממשיך. ממשיך בסילוואן, היכן שהעירייה, למרות שהתושבים משלמים מיסים, מתעלמת מהם. העירייה והמדינה נמנעים מבניית בתי ספר חדשים שיקלו את הצפיפות בכיתות המעטות שבשכונה. נמנעים גם מלתת אישורי בנייה לתושבים הפלסטינים במקום, וכך להפוך את חייהם לבלתי נסבלים, בלי מקום להתרחב אליו, לתת קורת גג לילדים. המטרה היא אחת: לפנות את השטח, את האדמה, לתושבים אחרים, שהעירייה כן רוצה ביקרם. אבל עיריית ירושלים ומדינת ישראל, בניסיונם להעלות את ערך הקרקע והדיור בעיר ובארץ בכלים גזעניים, שוכחות דבר אחד.

העיר לא שייכת להם, ולא לעשירים, היא שייכת לתושבי ירושלים. היא שייכת לצעירים שרוצים לבנות פה חיים ולהצליח לשלם שכר דירה, למשפחות חד הוריות ואחרות שרוצות עבודה וקורת גג נאותה בעיר בה נולדו, לפלסטינים במזרח ירושלים שרוצים לראות את עתידם במקום בו חיו תמיד. לכולנו.

דיון

6 מחשבות על “קורת גג לכל אדם – בקטמונים, בליפתא ובסילוואן

  1. יוני כל הכבוד ! תמשיך להיאבק ….
    אמי.

    פורסם ע"י אמי בר יוסף | 12 בדצמבר 2011, 2:11 pm

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: מקום אסור, קילומטר מהבית / הילה צ’יפמן | המעברה - 16 בדצמבר 2011

  2. פינגבק: מקום אסור, קילומטר מהבית / הילה צ’יפמן | המעברה - 16 בדצמבר 2011

  3. פינגבק: מקום אסור, קילומטר מהבית / הילה צ’יפמן | 2bigbrowneyes - 6 בינואר 2012

  4. פינגבק: המעברה - 15 בינואר 2012

  5. פינגבק: הקרקע בוערת | אלמוג בהר - 18 בינואר 2012

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קיבלת צו פינוי ? מחוסר דיור?

אל תהיה לבד, צור איתנו קשר והצטרף למאבק למענך ולמען אחרים! Hamaabara@gmail.com

הכניסו כתובת דוא"ל , כדי לעקוב אחרי רשומות חדשות

%d בלוגרים אהבו את זה: