בכנס המעברה ותושבי ליפתא, "איך הופכים אותנו לפולשים?", שנערך ביום שלישי האחרון (ה-13.12) בחצר סרגיי שבירושלים, התנהלו דיון ושיחה ערים בין נציגי מספר מקומות וקהילות שהפכו מטרה לנישול מקרקעותיהם, והמדינה הגדירה אותם כפולשים: תושבי ליפתא בירושלים, תושבי סומל בתל-אביב ותושבי אל-עראקיב בנגב. מתוך השיחה הלכו והתבהרו הקשרים בין הסיפורים השונים של הנישול: המדינה מסמנת כמטרה בני קהילות מסויימות (פלסטינים, מזרחים), אשר מעמדם הכלכלי מנוחשל, ובאמתלות חוקיות שונות ומשונות מפנה אותן תוך הפעלת אלימות קשה, והשקעה כספית בפינוי, כדי לפנות את
המרחב לתושבים אחרים – אם בני קבוצות בעלות פריבילגיות, ואם לבניית דיור יוקרה – כמו במקרה של ליפתא – לעשירון העליון. יוני יוחנן מליפתא, שכבר כתב למעברה על מאבקו ומאבק המשפחות בליפתא, מתגורר בבית הוריו; הם עלו מכורדיסטאן והוכנסו לליפתא על-ידי הסוכנות היהודית בתחילת שנות ה-50, כדי לשמש גדר חיה נגד חזרת התושבים הפלסטינים המקוריים של ליפתא לאדמותיהם, כאשר עד 67 עמד הכפר על קו הגבול עם ירדן. הבעלות על הבתים לא הוסדרה חוקית בשנות החמישים (בניגוד למקומות אחרים, כמו קטמון וטלביה, וכמו האדמות של כפרים פלסטיניים שקיבלו קיבוצים), וכעת שיש תוכנית לבניית דיור יוקרתי, ולדברי יוני מבקשים לפנותם, ללא פיצויים או דיור חלופי, יחד עם 12 משפחות נוספות בטענה שכיוון שאין בידם רישום והם למעשה פולשים לנכסים.
סיפור דומה בסומל שבצפון תל אביב, עליו סיפר דוד תג'ר. שם האדמה נמכרה ליזמים, אשר קיבלו, מתחת לשולחן, זכויות בנייה מוגדלות על-מנת לפצותם על הצורך לפצות את התושבים. לאחר שבית המשפט קבע פיצויים לכל התושבים, היזמים, בעזרת העובדה שההטבה לא נרשמה, ערערו לבית המשפט אשר ביטל את הפיצוי הגורף וקבע שעל כל תושב לתבוע פיצויים באופן עצמאי. עזי נגר, פעיל חברתי שנכח במקום, דיבר על מקרה דומה בבת ים והדגיש את היתרונות של התאגדות מול החוק המפלה. גם בבת-ים מינהל מקרקעי ישראל מקדם תוכניות בנייה על קרקעות מאוכלסות. בדומה לליפתא, גם שם עולי ארצות
ערב שוכנו בקרקע השייכת לפלסטינים. בהמשך, הם קנו את הקרקע בתיווך גורם פרטי ונכתב שהמכירה נעשתה "ללא אישור מינהל" ואכן לפני שנה וחצי מינהל מקרקעי ישראל מכר את הקרקע, שישה דונם, ליזם, ובחוזה המכירה אין שום התייחסות לתושבי המקום.
עזיז אל-טורי מהכפר אל-עראקיב, שכפרו נהרסמעל ל-20 פעם בשנתיים האחרונות, דיבר על ניסיון אנשי הכפר לחזור לאדמתם, שממנה התפנו לבקשת הצבא בשנות ה-50, ועל הגדרתם עם חזרתם כפולשים, ועמידתם האיתנה מול הניסיונות של קק"ל ושל מינהל מקרקעי ישראל לפנותם.
ויקי וענונו, אם חד הורית, הסבירה את התפרקותו של הדיור הציבורי, הפסקת הבניה של דירות חדשות, עמידתן של דירות רבות ריקות, פעולות הניצול של חברות הדיור הציבורי והקשחת הקריטריונים, והפינויים הרבים של דיירים מדירותיהם .
בעזרת סבך חוקים הקשורים למנהל ולטאבו, ובחירה באי-רישום בעלות בהקשר של מזרחים בשנות החמישים, של הבדווים בנגב, ושל הפלסטינים שלא נמצאו ברכושם ביום מסויים ב-48 שאותו קבע חוק נכסי נפקדים, מצליחה המדינה לנשל שוב ושוב תושבים מבתיהם, תוך העדפה של קבוצות אחרות, שיקולים עסקיים, ומבלי להציע אלטרנטיבות לתושבים.
אף על פי שהסיפורים קשורים אלו באלו, המדינה מפעילה מדיניות של "הפרד ומשול", אותה מאמצת גם התקשורת, כפי שראינו באופן הצגת סיפור הנישול באל עראקיב.
יצאנו מן המפגש עם הכרה בדיכוי הכולל, החוצה גבולות של דת ולאום (המתחברים פעמים רבות מעמדית ותרבותית), ועם סולידריות וכוונה לתכנן מאבק משותף של הקהילות, תוך תמיכה הדדית בצרכים של כל קהילה. אנחנו במעברה נמשיך לפעול להרחבת רשתות הקשר ולצירוף עוד ועוד קהילות, בירושלים ומחוצה לה, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים, יהודים, מוסלמים ונוצרים, מזרחים, רוסים, אתיופים ואשכנזים, למאבק המשותף, למען שינוי כולל בדיור ובחברה, ולמען תיקון.
עוד ממה שנאמר בכנס:
יוני יוחנן: ״ שופטי ביהמ״ש העליון הסדירו לעצמם את הבעלות על נכסי הנפקדים שהם חיים בהם בטלביה, אותנו דיירי ליפתא מגדירים כפולשים״.
עזיז אל טורי מאל עראקיב: "תושבי אל עראקיב נדרשו לעזוב את ביתם לטובת אימון צבאי, כשרצו לחזור לאדמתם אמרו להם שיוכלו לחזור רק בחכירה, והאדמות הועברו לרשות הפיתוח".
דוד תג׳ר מסומל: "אהבת הכסף היא שורש כל הרעות, תאוות הכסף כאן חוצה את כל הקווים האדומים".
ראובן אברג'יל: "מה משותף לכל האנשים כאן? כולם האמינו שאנחנו חיים במדינה צודקת אבל זו טעות! יש כאן מדינה גזענית, מלכתחילה התייחסו אלינו כ״לא נחמדים״ וכעבריינים… צריך לצאת למאבק משותף! להפסיק להילחם אחד בשני ולאחד כוחות ללא הבדל של גזע ומין".
בכנס העממי, ביוזמת תושבי ליפתא והמעברה, שהתקיים ביום ג', 13.12.2011, 20:00
בחצר סרגיי, מגרש הרוסים, רח' הלני המלכה 12 (פינת מונבז), ירושלים
השתתפו ודיברו:
יוני יוחנן | תושב ליפתא | יישוב העולים ע"י המדינה בשנות ה-50 וזכויותיהם היום.
מיכל גרינברג | נציגת מעברה | על כיווני מחשבה ראדיקליים.
דוד תג'ר |תושב סומל | מאבק תושבי סומל תל אביב המוגדרים כפולשים.
עזיז אל-טורי | תושב אל-עראקיב | מאבקם של תושבי אל-עראקיב לשוב לאדמתם.
המעברה | المخيّم 
דיון
מעקב קישורים/Pingbacks
פינגבק: בין מעברה למוּחַ’יַאם – שבוע בענאתה / עידן פינק « המעברה | المخيّم - 1 בפברואר 2012
פינגבק: בין מעברה למוּחַ’יַאם – שבוע בענאתה עידן פינק « המעברה | المخيّم - 1 בפברואר 2012
פינגבק: שבוע בענתא • מחאת הדיור - 3 בפברואר 2012
פינגבק: כתבה בהארץ בעקבות תחקיר של יוני יוחנן על ליפתא « המעברה | المخيّم - 11 בפברואר 2012