מאמרים, פינסקר 11

התייעלות האלימות | רנן יזרסקי

בשקט-בשקט, מופרטות עוד ועוד משימות שיטור ומועברות לידי שיטור עירוני וחברות אבטחה פרטיות, שהתנהלותן עמומה וסמכויותיהן נרחבות. רנן יזרסקי על השטח הסמוי מן העין של הגל האנטי-דמוקרטי, המבטיח שכוח האכיפה מופקד בידי בעלי אינטרסים וממון הרחוקים מפיקוח ציבורי

בספטמבר האחרון פלשו 30 מחוסרי דיור למבנה נטוש ברחוב פינסקר בירושלים ושהו בו מעל שלושים יום. משמעות הדבר: רק בצו בית משפט ניתן היה לפנותם. חוקי מדינת ישראל מגנים על פולשים ששוהים במבנה, בין אם ציבורי או פרטי, אבל זה לא מנע את מה שבא בהמשך: בסוף אוקטובר פרצו עשרות מאבטחים למבנה ופינו אותו כשהם מכים נשים (בהן נשים בהריון), זקנים וילדים, כולם מחוסרי דיור, כולם חלק מקבוצת מחאה שהחליטה לסייע אחד לשני במקום לישון ברחוב בנפרד. כשהתקשרו מבוהלים למשטרה וצעקו שהם מותקפים, גילו ששוטרים עומדים מתחת לחלון, מגבים את הבריונים שמרביצים להם.

המקרה הזה מעלה הרבה שאלות: מהם טיב היחסים בין המשטרה לאותה חברת אבטחה? האם אותה חברת אבטחה פועלת בחסות המדינה או בעל הון? כיצד ייתכן שהמשטרה מעורבת בפינוי לא-חוקי? כיצד ייתכן שחוקי מדינת ישראל מתבטלים כשחברות פרטיות פוגעות באנשים? לשאלות הללו יש תשובה ארוכה ומורכבת: קודם כל, כי מדובר בתהליך בינלאומי של הפרטת הגופים שאחראים על הביטחון והאכיפה, המוכיח שההפרטה אינה בהכרח מייעלת כלכלית, אלא נותנת חופש פעולה רחב. שנית, כי בישראל, במקביל להפרטה, מורחבות סמכויות המאבטחים הפרטיים מעבר למה ששוטר היה מורשה לעשות בעבר.

בשקט-בשקט, מופרטות עוד ועוד משימות שיטור ומועברות לידי שיטור עירוני וחברות אבטחה פרטיות. כיום כמעט אין משימות שיטור נטולות מעורבות של גורמים לא-משטרתיים, כאשר לצד המשטרה קיימת מערכת מורכבת של שיטור ציבורי, עירוני ופרטי. ד"ר אראלה שדמי כתבה במאמרה מדינת הפרטה שאותן משימות שיטור כוללות חקירת עבירות וגילוי עבריינים, כמו במקרה הרצח של תאיר ראדה (שפוענח באמצעות משרדי חקירות פרטיים); אבטחת שלום הציבור במקומות ציבוריים ובאירועים המוניים, הפגנות ועצרות; מניעת פשיעה; אבטחת גופם ורכושם של בעלי ממון ובעלי עסקים; איתור רכב גנוב; עיקוב ותצפיות. המון תחומי אחריות והמון מידע פרטי ורגיש שנגיש לבעלי ממון אנונימיים.

מאבטחים. המון תחומי אחריות והמון מידע פרטי ורגיש שנגיש לבעלי ממון אנונימיים

במקביל להפרטה של המשטרה, שהיא בעיקרה העברת הפעילות השלטונית לקבלנים פרטיים, הורחבו סמכויות המאבטחים בחוק "סמכויות לשם שמירה על שלום הציבור" מ-2005, הידוע גם בקרב מבקריו כ"חוק המישוש". הרחבה נוספת התבצעה דרך חוק ההסדרים 2011-2012 (עמוד 142), בסעיף שנקרא: "הרחבת סמכויות מערך הפיקוח העירוני לשמירה על הביטחון הציבורי ועל הסדר הציבורי", כלומר: הרחבת סמכויות הפעולה של אלו שאינם שוטרים מוסמכים. הסמכויות כוללות דרישה להזדהות, אישור להיכנס לחצרות פרטיות, סמכויות אכיפה, חקירה ותפיסת חפצים.

במקביל, עולה השאלה מי עומד מאחורי אותן חברות אבטחה וכמה מרחיקי לכת האמצעים המותרים להן לפי חוק. ד"ר שדמי ומכון ון-ליר שחקרו את התופעה, קובעים שסמכויות המאבטחים רחבות, עמומות ונזילות מדי. לנוכח הפרטה זריזה ויעילה של ביטחון הפנים בישראל, יש לשים לב להתגברות האלימות במקומות אחרים שבהם הופרטו שירותי הביטחון, כמו בברזיל ובארצות הברית. הטשטוש בין צבאות שכירי חרב לבין שוטרים שאמונים על שלום הציבור, מעידה שההפרטה לא נועדה לייעול כלכלי בלבד.

חדר האונס והרג אזרחים

חסידי ההפרטה יאמרו שזהו הפתרון היעיל לאזלת ידה של המדינה. האומנם? ככל שהופרטו יותר ויותר משימות שיטור בארצות הברית, כך עלה שיעור האזרחים ההרוגים על ידי שוטרים1. לתופעה זו ממדים קיצוניים יותר בברזיל, כשמחקרים מעידים על הקשר בין ההפרטה לבין המיליטריזציה והעלייה בברוטליות של המשטרה. עלייה במספר הדיווחים על אלימות ובמיוחד על אלימות חריגה מתווספים לשאר המוסדות שמופרטים בכל העולם: בתי הסוהר והצבא. הדוגמה הטובה ביותר היא חברת בלקווטר (Blackwater), חברת שכירי החרב שסיפקה 20,000 חיילים בעלות של 100 מיליארד דולר בשנה לצבא ארצות הברית בעיראק.

שיתוף הפעולה העסקי בין בלקווטר לממשל האמריקני מדגים כיצד חברות שכירי חרב/חברות אבטחה פרטיות מחזקות זו את זו בזכות העיוותים המשותפים שהן יכולות לייצר יחד: על ההרוגים מחברת בלקווטר לא דווח, מפני שאינם חיילים בצבא האמריקני; כך אפשר לשנות את המידע שנגיש בפני הציבור ולעצב את דעת הקהל. ואילו המדינה נהנתה מהאפשרות להפעיל אמצעים שאין ברשותה לנקוט ישירות מטעמה, לדוגמה: פרשיית חדר האונס (The Rape Room) של בוש, שנחקר בפנטגון על מעורבותו בפרשייה.

דם על הידיים במטה בלקווטר. אלפי מקרים של הפרות זכויות אדם ומעשי רצחנות ועינויים בעיראק

בחדר האונס של בוש תועדו שכירי חרב שהתעללו מינית בשבויים עיראקיים, גברים ונשים, לצד חיילים אמריקניים. אותם חיילי בלקווטר, שאת נוכחותם בעיראק ניסה להשתיק הממשל האמריקני ושמעורבים באלפי מקרים של הפרות זכויות אדם ומעשי רצחנות ועינויים בעיראק, היו אמונים על הסדר והביטחון לאחר ההוריקן בניו אורלינס ב-2005 – בלב-לבה של הריבונות האמריקנית.

כמו שיחידות שכירי חרב מתערבות בענייני ברזיל ובעניינים הפנימיים של ארצות הברית – כך עלול להיות בישראל. אנחנו בחצי הדרך. כבר עכשיו הועברו לשליטתה של חברת ש.ב שמירה וביטחון מחסומים בגדה, כאשר פרשת הכליאה בצינוק במחסום ריחן היא דוגמה לאלימות ולאמצעים שנוקטות חברות אבטחה פרטית. תוצאות ההפרטה מוכיחות שמדובר במהלך שגוי, אבל התהליך הולך ונמשך. נותר רק לקוות שאנחנו לא כל כך דומים לארצות הברית.

המשטרה החשאית של ישראל

חברות אבטחה פרטיות הן הגרסה המופרטת של המשטרה החשאית ההיסטורית. הן חשאיות כי מי שמפעיל אותן הוא חשאי, וכי האמצעים שלהן נסתרים גם הם מעיני הציבור. הן אינן מחויבות בשקיפות והטיפול בברוטליות מצדן או בכל הפרה אחרת כרוכה בהליך לא ברור, כמו הגשת תלונה במח"ש. זוהי משטרה חשאית כי היא מורשית לפעול לפי חוק כסמכות משטרתית לכל דבר, ולקיים האזנות סתר, החזקת מידע פרטי ורגיש של אזרחים, בילוש ומעקב סמוי. המאבטח יכול להימצא בכל מקום, סמכותו ותחום שיפוטו עמומים ונזילים כאמור, והוא פועל בהתאם להוראות שקיבל מטעם מי שהמדינה ייפתה את כוחו להתערב בענייניה, כדי שלא תיאלץ למסור דין וחשבון על מעלליה. אותן חברות מסמלות את קץ הדמוקרטיה, כי הן מבטיחות שכוח האכיפה מופקד בידיים של בעלי אינטרסים וממון ולא בידי הציבור.

הפרטת המשטרה היא השטח הסמוי מהעין של הגל האנטי-דמוקרטי. הוא מתווסף לשטח הגלוי לעין של חקיקה שמחריפה את הענישה ללשון הרע, שמגבילה התערבות אזרחית בפשיעה (כמו מאבק אזרחי בתאגידים שמזהמים את הסביבה), שמחייבת את אזרחיה להצהיר נאמנות למוסדות, כמו המשטרה והצבא, שאינם עוד בשליטתה המלאה של המדינה. זהו האמצעי המושלם לפזר הפגנות ומחאה אזרחית ולהטריד פעילים. וחמור מכך: ליחידות המופרטות יש היכולת להכריע הליך משפטי, מפני שהן הגורם האחראי לאיסוף ראיות וחומרי חקירה.

השילוש הקדוש של הפרטת המדינה – הצבא, בתי הסוהר והמשטרה – יצר מנגנון חדש של אכיפה, רחוק מפיקוח ציבורי או מהצורך לתת דין וחשבון על מעשיו. השילוב בין הפרטה (ממון) לביורוקרטיה (עמימות ושליטה), שהסווה את המהלך תחת חוקים וניירת, נועד להרחיב את אמצעי השיטור מעבר לגבולות המוסכמות, הנורמות והחוק. לא שיקרו מי שטענו שההפרטה מייעלת: היא מעצימה את האלימות והופכת אותה לעוד מוצר שמותאם לדרישות של כל המרבה במחיר, ממקסמת רווחים ויכולה לעצור כל התנגדות ומחאה חברתית.

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, כותבת עבודת תיזה על הגירה מאמריקה הלטינית לישראל

1. Martha K. Huggins, Urban Violence and Police Privatization in Brazil: Blended Invisibility, Social Justice, Summer 2000

פורסם לראשונה ב"העוקץ", רנן יזרסקי היא פעילה ב"באר-שבע המשוחררת".

דיון

3 מחשבות על “התייעלות האלימות | רנן יזרסקי

  1. תודה רבה. אגב, כתבתי על כך עוד באוקטובר 2009 – על ההפרטה של המשטרה והעברתה לחברות כוח אדם:

    הפרטת מרכז ההדרכה במשטרה פתח תקוה היא התחלה של מימוש חזון מצמרר העתיד לבוא בערים נוספות בישראל. דעה
    תגיות: הפרטה,פתח תקוה
    מי מבטיח שהמשטרות העירוניות המופרטות לא יהפכו גם לגופים מושחתים? (צילום: ניר בן טובים)

    מי מבטיח שהמשטרות העירוניות המופרטות לא יהפכו גם לגופים מושחתים? (צילום: ניר בן טובים)

    הפרטה היא אחת מהאידיאולוגיות המיושמות בישראל ללא דיון ציבורי רחב. היא מתירה את העברת האחריות של הממשלה על שמירה על הסדר החברתי (באמצעות אלימות ממוסדת) והענקתו לגורמי רווח. גופים עסקיים אלו לא רואים את האינטרסים של האוכלוסייה. הם פועלים להגדיל את נתח השוק שלהם ולשמור על מקורות הרווח שלהם. אך חברה לא יכולה להתדיין כגוף עסקי – יש לה צרכים ושאיפות אחרות מלבד לספק רווח לתאגידים.

    במציאות שבה לא מעט מראשי העיר נתפסו בשחיתות, כשרשויות מקומיות שלמות קורסות בשל אי העברת תקציבי איזון נאותים, מי מבטיח שהמשטרות העירוניות המופרטות לא יהפכו גם לגופים מושחתים? ידוע לנו כבר היום שחברות כוח אדם הן לא הפיתרון כי אם הבעיה, ומה יקרה לכל הזכויות העובדים של השוטרים והשוטרות שמקבלות את משכורתן מהמדינה? כוח השיטור יהפוך להיות מוצר שניתן לקנותו. וכך נהפוך ללכודים בתוך קשר גורדי בין האינטרסים של בעלי ההון השולטים בחברות כוח האדם, בין רשויות מקומיות מושחתות ופוליטיקאים מקומיים שיסרחו.

    איך וכיצד תפעיל המדינה מנגנוני איזון לכוח הרב שניתן בידי רשויות, פוליטיקאים ויחידים בכדי שלא יהפכו למושחתים? שהרי אם אחד מבעלי ההון ירצה יותר אסירים הוא ישתמש בפוליטיקאי ליצור חוקים יותר נוקשים, במשטרה לאסור כמה שיותר אסירים בבתי הסוהר, להשכיר את האסירים לתאגיד שלו ולהעסיקם מתחת לשכר המינימום – והנה לכם חזון שאפשרי לביצוע במקרה שכזה ומתרחש כבר בארה"ב. שם במקום אאוטסורסינג, הם מעניקים אסירים לעבודה זולה בתאגידים.

    יש להשקיע בתקציבים חברתיים ולפקח על כוח באמצעות המדינה ומשרדי הממשלה. כך גם ישמרו הזכויות העובדים בבתי סוהר או במשטרה וגם ניתן יהיה לפקח על הסדר החברתי, לשרת את הציבור ולשמור על שלטון החוק.
    הפרטת הרשות המבצעת בישראל

    כאמור, בישראל אנו עדים לקולות רבים המבקשים להפריט את הרשות המבצעת. בין השאר מבקשים להפריט את בתי הסוהר (במהלך שנת 2005 הגישו חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה לבג"ץ התוקפת מהלך זה). בנוסף רוצים להפריט את גופי המשטרה ולהעבירם לתאגידי כוח אדם. אחד מהצעדים שננקטו הוא ניסיון הפרטת מרכז ההדרכה של המשטרה, כלומר העברת פעילות ההדרכה של שוטרי ישראל מידי משטרת ישראל לידיו של גורם עסקי פרטי, כחלק מהפרטת סמכויות שלטוניות. ישנה התנגדות בכנסת למהלך זה משום שבית המשפט העליון עדיין לא הכריע בחוקתיות של הפרטת בית הסוהר כחלק מדיון בהפרטת הרשות המבצעת.
    אין פתח לתקווה

    פתח תקוה לא מסתפקת בחומות גזעניות בין יהודים (צילום: עומר מירון)

    פתח תקוה לא מסתפקת בחומות גזעניות בין יהודים (צילום: עומר מירון)

    התחקות אחר הפרטת המשטרה בפתח-תקוה מגלה מציאות מבהילה וטוטליטרית. המשטרה בפתח תקווה לא תיקח חלק במערך השיטור העירוני בעיר, כך הודיע בתחילת חודש אוקטובר מפקד מרחב השרון, תנ"צ שמעון שומרוני, לראש העיר איציק אוחיון. במשרד לביטחון פנים, לא פחות ולא יותר, הבהירו כי המערך יהיה תחת אחריות העירייה בלבד. ומי יחליף את המשטרה? יחידות מאומנות שהם לא שוטרים, אלא עובדי חברת אבטחה שיעברו לכאורה הכשרה. את פעילות חברות האבטחה אנו כבר מכירים מעושק עובדיהם, מגזילת פרנסה ומהחזקת לובי פוליטי חזק שלא יאפשר אכיפה של חוקי עבודה.

    העירייה בפתח תקוה פרשה למען חברות האבטחה 65 מצלמות ברחבי העיר, כשהיעד הסופי הוא 300 בתוך כשנתיים. לכאורה המטרה של העירייה היא הרתעת משחיתים ועברייני תנועה, וכן פקיחת עין על המתרחש ברחובות העיר. חברות האבטחה ירצו לשמור על הסיירות העירוניות שלהם כשהן עובדות, אחרת אין צידוק לעובדים חסרי זכויות שסתם יסתובבו מתוסכלים. אז צריך לספק להם עבודה בכל פינה חשוכה תהיה מצלמה ויעמוד עובד (במדי שוטר) מדוכא ש"יחפש" את עבודתו.

    העיר פתח תקוה עלתה לכותרות בעקבות ההפרדה הגזענית בין בתי ספר לאתיופים ולשאר האוכלוסייה. אך היא לא מסתפקת בחומות גזעניות בין יהודים. אלא היא העלתה רעיון נוסף להפרדה גזענית שתיושם על ידי המשטרה המופרטת שלה. כך הודיע העירייה כי היא תאתר נערות שמבלות עם ערבים אזרחי ישראל. כך ביחידת הנוער של עיריית פתח תקוה הוקם צוות מיוחד שיסייע לנערות שנוהגות להתרועע עם בני מיעוטים. במקביל יתהדק המעקב אחר שב"חים באמצעות מניעת השכרת דירות מפוצלות והגבלת שעות הבילוי שלהם בבתי הקפה עד 23:00 בלבד.

    חברו אחד ועוד אחד וקבלו משטרה פרטית של חברות האבטחה שעוקפת חוקים גזעניים, מצלמת אותך בכל פינה ולבסוף דואגת לשמור על האינטרסים של חברות כוח האדם ולא של הציבור שאותו היא אמורה לשרת. מפחיד.

    http://news.walla.co.il/?w=//1589155

    פורסם ע"י Mati Shemoelof | 12 בינואר 2012, 9:33 am
  2. כל הכבוד על הכתיבה האמיצה ומלאת ההדגמות והפרטים
    הכי עצוב שבמשטרה נמצאים אנשים שבעצמם מדוכאים
    ולא קולטים את זה. מי יודע? אולי דווקא שם הגיע הצורך להפריט?
    נקווה שמתי שהוא כל הבולדוגים השחורים יבינו שהם שליחי השטן
    הכי אבסורד זה (קרה באמת) שנשלחו חבורת שוטרים סמויים לאחת ההפגנות שלנו בירושלים
    מיותר לציין שהסמויים היו שחומי-עור עם חזות קשוחה ומזיעה והשתלבו די יפה איתנו
    מה המשימה שהם קיבלו?
    לאתר ולעצור בהפגנה חשודים מסוכנים לבטחון המדינה
    מי הוא חשוד?
    אני מצטטת "גבר מזיע שנראה לחוץ, בעל חזות מזרחית"
    וכך היה: סמויים לחוצים ומזיעים בעלי חזות מזרחית, עצרו מפגינים בעלי אותו תיאור בדיוק.
    עיוורים?? לא ברור.
    אבל מה שכן היה מאוד ברור זה המראה של אותם שוטרים בדיוק, עומדים בפינסקר במהלך הפינוי במדים ולא עושים דבר כאשר חבורת ביריונים אוקראיינים זורקים את חייהם של אמהות חד-הוריות ומחוסרי-דיור שיכולים להיות גם בני-משפחה שלהם או בני אותה שכונה, במכות לרחוב…
    רק הממסד הישראלי הגזעני יכול להיות במאי של תסריט כל כך מחורבן ואבסורדי.
    לא נשכח ולא נסלח

    פורסם ע"י אנט | 12 בינואר 2012, 9:37 am
  3. שלום,
    את מציגה תמונה מאוד דיכוטומית של פרטי=רוע כנגד ממשלתי=סבבה.
    התמונה הזו לא מתיישבת עם המציאות כ"כ. מספר דוגמאות על תחומי אחריות של המדינה מהעת האחרונה :
    הנדל"ן – הולילנד.
    הבריאות – אלטרוקסין
    אוצר – הירשנזון
    ההסתדרות – ע"ע תחקיר המקור.
    והרשימה נמשכת http://www.mqg.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F/tabid/522/Default.aspx)

    האמת היא שבני האדם תמיד יעשו הכל בשביל לדאוג לאינטרסים של עצמם. טבע האדם לא ישתנה אם הוא עובד כעצמאי, שכיר בחברה פרטית או שכיר של הממשלה. מה שיש לנו לעשות זה לא להעביר הכל לאחריות הממשלה, אלא לדאוג לשקיפות.

    (עוד פוסט באותו העניין – http://www.liberal.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=259102)

    פורסם ע"י itamars | 12 בינואר 2012, 9:21 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קיבלת צו פינוי ? מחוסר דיור?

אל תהיה לבד, צור איתנו קשר והצטרף למאבק למענך ולמען אחרים! Hamaabara@gmail.com

הכניסו כתובת דוא"ל , כדי לעקוב אחרי רשומות חדשות

%d בלוגרים אהבו את זה: