רשומות אישיות

נמשיך / מיכל גרינברג

            בשבוע שעבר עשינו פעולה ישירה. רצינו להראות משהו פשוט: שבזמן שמפנים אנשים מהרחוב לרחוב בשכונת התקווה ובגן סאקר בירושלים, יש בניינים שעומדים ריקים בלי איש שימלא אותם. בזמן שאנשים חסרי קורת גג מתים ברחוב מקור, הבתים – פעמים רבות רכוש ציבורי – עומדים ריקים.

            אז צעדנו. צעדנו מבית ראש הממשלה – כלומר אחד מהם, כי בלי עין הרע יש לו שלושה בתים – אל שכונת רחביה, שכונת רפאים שבה בתים רבים ריקים, שרק משתוקקים לאנשים שיגורו בהם. אבל העירייה והמדינה לא רוצות שאלו שבאמת צריכים יגורו שם.

            התחלנו בבית של אחד מראשי הממשלה לשעבר. היה דיון אם הבית היה של לוי אשכול, או גולדה מאיר, או אולי בן גוריון הגזען בכבודו ובעצמו. בין כך ובין כך הבית, המרשים מאוד, ריק. נכנסו לשם, עשרות אנשים, מסמנים עוד טריטוריה של חוסר צדק, בה החוק משרת, שוב, רק את החזקים. השוטרים קפצו עלינו, ממהרים לשמור על הרכוש במקום על חיי האדם ואפשרותו לחיים בכבוד.

מתוך ההפגנה, דופקים על הגדרות של הבתים הנטושים

            כי זה החוק במדינת ישראל – השמירה על הרכוש קודמת לשמירה על חיי אדם. כך הוכיחה המדינה כשהחליטה בחוק דרומי שמותר לירות בפורצים, וכך היא מחליטה יום אחרי יום כאשר היא משאירה רכוש ריק ונטוש, חלקו הגדול שלה, כלומר שלנו, ואנשים ברחובות.

            אז גורשנו משם, והמשכנו למבנה הריק הבא, מעבר לסיבוב. שם נתנו לנו דקה וחצי להתפנות, ועוד לפני שאותה דקה וחצי עברה, עצרו ארבעה מאיתנו. למה? למען יראו ויראו. כדי שכולנו נבין שעל הרכוש הפרטי בישראל אין אף אחד יכול לאיים, וכדאי מאוד שנשתוק, כי הם לא יתנו לנו להמשיך.

            אז עצרו ארבעה אנשים שלא עשו כלום חוץ מלהראות את ערוותה של החברה, זו שבה הרכוש עומד ריק, מוגן על ידי שוטרים, ומחוסר דיור מת מקור ברחוב. את ויקי וענונו לדוגמא עצרו כי היא מסמלת את המאבק כאן בירושלים. עוד לפני שההפגנה החלה השוטרים הודיעו לה כי הם רואים בה אחראית לכל דבר שהולך לקרות, ושהיא תהיה הראשונה להיעצר.

            לא רק שעצרו את אותם הארבעה, אלא גם שהחליטו להשאיר אותם למשך הלילה במעצר, ולהרחיק אותם לתשעים יום מהפגנות (בלתי חוקיות, אבל כבר אמרנו את מי החוק משרת). כן, הרחקה של שלושה חודשים מהפגנות, ויתרה מכך, הרחקה של שלושה חודשים משני הבתים הריקים, כי מה יותר מפחיד מאישה מחוסרת דיור שעשויה להתקרב לבית ריק ולגור שם, ולהראות לכולם מה סדרי העדיפויות במדינה הזו?

            אז במקום שתהיה לאותה אישה קורת גג, המדינה מעדיפה להשתיק. להשתיק ולהרחיק. את ההשתקה וההרחקה משרת החוק. החוק שמחליט כמה מותר שיעלה החלב שלנו, מותר שהוא יהיה יקר, מותר שמעטים, בעלי הון, ירוויחו מהמחיר, ואנחנו נפסיד. החוק שמחליט כמה רווחים יקצרו קוצרי הגז, כמה החשמל שלנו יעלה, ושעדיף שבתים יעמדו ריקים מאשר להשמיש אותם לטובת דיור ציבורי.

            זה החוק, ובשבוע שעבר, כשהרחיקו את החברים שלנו, החליטו להראות לנו את מי הוא משרת, ולשלוח לנו את המסר הבא – עדיף שתשתקו, בלאו הכי אין לכם מילה, זה החוק, ואלו השוטרים חסרי הכול שיגנו עליו. עד כאן מגיע חופש הביטוי שלכם.

            אבל אנחנו נמשיך. נמשיך כי מה שחשוב מחוק הוא צדק. חוק אמור לשרת את הצדק הראוי לרוב החברה שלנו, ולא להגן על מעטים, על בעלי האמצעים. וכל עוד הצדק עומד לצידנו, נמשיך.

נמשיך לפלוש, אנשים ללא בתים לבתים ללא אנשים

דיון

4 מחשבות על “נמשיך / מיכל גרינברג

  1. השוטרים הם פיונים במשחק שח מט.
    הממשלה משתמשת בהם ואח"כ זורקת.
    השוטרים ימשיכו לפנות מחוסרי דיור מבתים נטושים. כך היה במכון הסיבים, בשטרן, בפינסקר, בהפגנה האחרוה וכך ימשיכו הפיונים המסכנים לדכא או לפחות לנסות לדכא את החלכאים והנדכאים.
    אז מתי זה ישתנה?
    כאשר נקים מסגרת פוליטית חדשה, שתשאב מהמפלגות הוותיקות והמסואבות כמה וכמה מנדטים, שבלעדיהם לא תיהייה קואליציה של 61 ח"כים.
    אז ניתן יהיה לייסד כאן מדינת רווחה, שתפעל למען אזרחיה כולם ולא רק למען החזקים העשירים והבריאים…
    יואב הס

    פורסם ע"י יואב הס | 25 בינואר 2012, 10:56 pm
  2. ראשית אני מברך את פועלה החברתי הבלתי מתפשר של מיכל גרינברג למען החוליות החלשות של החברה הישראלית.
    שנית אני חותם בכל ליבי על מהות הדברים של חוסר שיויון והעוולות שנעשים בשם החוק ולטובת החזקים.
    אני מסתייג למרות הביקורת שלי על האלימות היתר של השוטרים,מלכסח את המשטרה בכל מחיר ,שכן כאשר הם מפנים את עמונה ומאחזים בילתי חוקיים שה משרת גם את השקפת עולמינו .
    ולבסוף גם הדוגמה של חוק דרומי באה לשרת את טובת הכלל בהגנה על חירותו ,חיוי וכן גם על רכושו, העוולות שעושים לבדוואים זו סגה אחרת ואין לערבב בין סוגיה פלילית של מאן דהו שבא לגנוב,בניגוד לצורך לעבור על החוק על מנת להגן על ערכים ושיוין וצדק שמיכל כה נלחמת עבורם ואני מכבד אותה ובעיקר מעריך את פועלה ,
    ולבסוף תודה למעורבות אנשי המעברה בתמיכתם ועזרתם לחוליות החלשות של החברה ,
    חוץ מזה אם הייתם מדגישים שמדובר ברכוש גזול של פליטים פלסטינים הייתם מקבלים הד תיקשורתי שהיה מפחיד את המערכת שכן היא מנסה להחביא את "העולות שנעשו באירועי הנכבה הפלסטינית כתיבת פנדורה
    תודה עזי נגר פעיל חברתי ופוליטי

    פורסם ע"י Azi Nagar | 26 בינואר 2012, 11:29 am
  3. מיכל ויתר חברי הנעברה העמונים על מתן ביטוי לקלינו שלים
    בשפה יפה, זורמת וברורה את משתפת אותנו בהבנות בריאות על מהוט החוק שעומד מולנו, על הדרך בה השוטרים מתמודדים עם התפקיד הבלתי אפשרי לשמור עליו, חוק המגביל את מי שמוגבל ממילא ומנוטרל על ידי הדרך בה בעלי התפקידים של המדינה משתמשים בכוחם.
    למדנו בחודשים האחרונים איך בעלי התפקידים "סופרים" אותנו רק אם ניצור מצבים בלתי אפשריים שיאפשרו להם לקלוט מה עליהם לשנות ולתקן. כן בעלי התפקידים הגדולים צריכים לתקן!!. .כוח המילה שחוק, הדיבור אבד את כוחו, מה שנשאר הוא דיבור של"מעשה". רק מה, בעלי הכוח שולחים את השוטרים לעשות את העבודה הבלתי אפשרית: להפעיל כוחנות, ולא מעט אלימות, כדי לנטרל את "כוח המעשה" היחידי שהוטירו לנו. חשוב לספר לשוטרים שגם אם אנחנו מבינים עד כמה בלתי אפשרי, אנו נלחם את מלחמתם שהרי אינם יכוים לסרב פקודה. אנחנו ,במתן ביטוי לכוחינו מחזקים את חולשתם, חולשה הבאה לידי ביטוי בציות לדכה אותנו גם כשהם טועים בכתבת, מי שזקוק לדיקוי ולהגבלה הם נושאיה התפקידים ולא אנחנו הקוראים להם להקשיב ולפעול לטובת היעדים שהיו צריכים להגן. אז אנא ציבוא השוטרים ללא סרוב פקודה, הרי צריך לשמור על הסדר, תהיו יצרתיים ומבינים יותר איך אנו פועלים גם למענכם. כשתתנפלו על ויקי תעשו זאת באופן שגם מכבד אתכם וגם אותנו שהרי כולנו באותו מאבק. אתם יודעים היטב איך לעשות סדר בלי להפעיל נגדינו אלימות מיותרת שבעיקרה רק חחזקת את רוחינו. יצחק מנדלסון

    פורסם ע"י יצחק מנדלסון | 26 בינואר 2012, 8:07 pm
  4. אהלן מיכל🙂

    כתבת : "אבל אנחנו נמשיך. נמשיך כי מה שחשוב מחוק הוא צדק." .. את רצינית?
    לכל אזרח יש יש את הזכות להחליט מהו צדק ומתי הוא מעל החוק? הרי כל אדם פועל מתוך אמונה שהוא צודק. אם נשתמש בדוגמאות קיצוניות של הדיקטטורות הנוראות כמו הסוציאליסטים הלאומיים, הקומוניסטים וגם הפאשיסטים והיפנים.. כולם האמינו שהצדק בצד שלהם.

    האמונה בצדקת הדרך מעניקה לגיטימציה לעבור על החוק?

    פורסם ע"י itamars | 3 בפברואר 2012, 10:14 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קיבלת צו פינוי ? מחוסר דיור?

אל תהיה לבד, צור איתנו קשר והצטרף למאבק למענך ולמען אחרים! Hamaabara@gmail.com

הכניסו כתובת דוא"ל , כדי לעקוב אחרי רשומות חדשות

%d בלוגרים אהבו את זה: