הצהרת המעברה על תקיפתו הברוטלית של קטין בידי משטרת מוריה

קבוצת המעברה מביעה שאת נפש וזעזוע מחטיפת קטין והכאתו באלה בידי שלושה מבלשי משטרת מוריה לפני מספר שבועות ב"חשד" לחבלה ברכב של שוטר. אנו משערים, שהחטיפה בוצעה כחלק מ״תג מחיר״ על שריפת מכוניתו של אלון חמדני, קצין המודיעין של מוריה. אנו קוראים לכל הגורמים המעורבים לא לתת גם לחקירה זו להתמסמס ע"י מח"ש ולחקור גם את מעורבתם של שוטרים אחרים במעשה (ולפרסם את שמם). לפני שאנחנו מתחילים לעסוק בשאלה מי יכול להגן עלינו ממלחמות בין משפחות הפשע, ראוי לשאול מי יכול להגן עלינו וילדינו מהמשטרה.

נוסף לזה, ניסיונותיה של משטרת מוריה לתאר את עצמם כ״נרדפים״ ואת חמדני כ״קורבן״ מקוממת. מי שעובר על החוק, תופר תיקים, ומפעיל אלימות ברוטלית, אם זה בשכונות, בהפגנות, או כמו שהארוע האחרון מראה, כנגד ילדינו, הם שוטרי מוריה. שריפת מכוניתו של קצין המודיעין, גם אם אינה מקובלת עלינו, לא נעשתה בתוך וואקום, או כמו שעיתונות הממסדית ניסתה לצייר, כנקמה על מעצרם של אוהדי בית"ר. חמדני כבר שנים משתמש באלימות ואיומים כלפי תושבים בכל השכונות בירושלים, במקרים שונים בפרקטיקה שהיא לא חוקית. במקרה שלנו, חמדני הציע בעבר לבטל תיקים פלילים כדי להפליל פעילים של הקבוצה, והטריד והפעיל אלימות כלפי פעילי הקבוצה. תרבות השקר והכיסוי בין שוטרי מוריה קיימת כבר תקופה ארוכה, והמקרה לעיל הוא רק קצה הקרחון. לא קשה לדמיין רבים מאזרחי השכונות, שעלהם מופקדת משטרת מוריה, שחוו בחייהם את אותה אלימות, תפירת התיקים, הודו בעבירה מתוך לחץ ופחד, שהחליטו לעשות מעשה.

אנו עומדים בסולידריות עם הנער שהותקף בברוטליות ע״י השוטרים (ושלא הודה במעשה שלא עשה למרות העינויים), אוהדי בית״ר שאותם מאשימה המשטרה ללא ראיות באיומים וחבלה, וכל קורבנות האלימות והשחיתות של שוטרי מוריה.

בתמונה: בלשי משטרת מוריה מחפשים בביתה של פעילת המעברה ויקי וענונו בחשד שהחביאה "לפידים" כחלק מהכנות להפגנה.