סיכום כנס ההתנגדות לפינויים מהדיור הציבורי

ביום חמישי 9.2 התקיים במרכז כגן בשכונת הקטמונים בירושלים הכנס העממי השני של מעברה.

במוקד העניינים עמדו השאלות: איך יוצרים רשת של התנגדות לפינויים? איך מתמודדים עם המפלצת שמנהלת בצורה פושעת את מדיניות הדיור? איך מגייסים משפחות ופעילים חדשים למאבק?

מריאנה חנין פתחה את הכנס בקריאה: "כבוד הוא לי לשבת כאן עם אנשים יקרים אלה ובעיקר מרגשת אותי האפשרות להתכנס כאן יחד על מנת להבהיר אחת ולתמיד כי לא יפונו יותר אנשים לרחוב וכי לא יהיו בתים ריקים ואנשים ללא קורת גג. זה חייב להיות חוק בישראל ועד שזה לא יקרה אנחנו נדאג ששני הכללים הקדושים הללו יתקיימו”.

בהמשך הדברים שמעון נחמני שגם הנחה את הערב, מחוסר דיור בעצמו ופעיל במאבק הירושלמי למען דיור ציבורי הציג את חברי הפאנל: חיים ברקוביץ', מחוסר דיור לשעבר מבאר שבע אשר קיבל צו פינוי מביתו אך הצליחו למנוע אותו; איציק מנשה, נפגע ממדיניות הדיור הציבורי מגבעת שמואל, עומד להיות מפונה מביתו ב-14 למרץ; עובדיה בן אברהם, חבר במאבק הירושלמי, קיבל מעמידר צו פינוי לביתו בנווה-יעקב ב-27 לפברואר; אהרון שם-טוב, במאי, ליווה מקרים רבים של נפגעי הדיור הציבורי, היה שותף לתחקיר על הדיור הציבורי שפורסם בעיתון הארץ; מיכל ורשבסקי, חברה בצוות הדיור הציבורי של תנועת 'התחברות-תראבוט'; ורנן ירזסקי, פעילה בקבוצה באר-שבע המשוחררת.החלק הראשון של הדיון התרכז בסיפורים האישיים של חיים, איציק ועובדיה.

משפחה שהופכת לפעילה

חיים ברקוביץ', אב לשלושה ילדים חולים, קיבל לביתו 3 צווי פינוי תוך התעלמות במצב של ילדיו ושל אישתו שאף היא חולה. הוא הדגיש כי: "אסור להישען על פעילים שרוצים לעזור, אפשר להיתמך על ידם אבל אסור להישען – צריך לעשות בעצמנו פעולות, לכתוב תצהירים" בהמשך דבריו קישר ברקוביץ' את המאבק החברתי לפרשת השבוע, פרשת יתרו, בה מתוארת קבלת שני לוחות הברית: "המאבק החברתי התחיל בקול תרועה רמה ונשבר, כמו הלוחות הראשונים. מתוך המאבק הזה צמחו תנועות כמו המעברה ובאר שבע משוחררת שהם בבחינת הלוחות השניים". הפינוי של משפחת ברקוביץ' נמנע והם קיבלו את דירתם בחזרה.

סיפור קורע לב ובסופו צו פינוי

איציק מנשה מתגורר בגבעת שמואל בבית של עמידר. סיפורו קורע הלב ריגש את הקהל עד דמעות. איציק ולילי, הורים לילד בן 3, קיבלו צו פינוי לדירה שירש איציק מאמו החולה. "כשאמא שלי נפטרה, ביום ראשון לאחר השבעה הגיעה המשטרה והביאה לנו צו פינוי, התירוץ היה שיש לנו עוד דירה שאנחנו גרים בה. עורכי דין בקשו סכומים של עשרות אלפי שקלים, סכומים שאין לנו, גם הסנגוריה הציבורית לא עזרה מאחר ולא היינו ראשיים לקבל כי שנינו אנשים עובדים ועובדים יותר מדי…בדרך הביתה מבית המשפט ראיתי אדם שגר עם ילדים בצריף ואמרתי לעצמי שאני לא יכול להגיע למצב הזה, אני מעדיף למות".

לאחר פנייה לבתי משפט ואף לחבר הכנסת איתן כבל, קיבלה משפחה מנשה הארכה של 45 ימים. תאריך הצו הוא, נכון להיום, 14 במרץ 2012. למשפחה אין מקום אחר ללכת אליו.

עובדיה אל תדאג, אתה לא תהיה לבד

בחודש האחרון מנהלת המעברה הירושלמית קמפיין נגד הפינוי הצפוי של עובדיה אברהם מביתו בנווה יעקב.

עובדיה, בן 60, אח מטפל במקצועו, התחיל את מאבקו לפני הרבה שנים. אז כמו היום חברת פרזות הציעה למחוסרי דיור לעבור לדירות בערי הפריפריה. עובדיה החליט שהוא לא עוזב את ירושלים ושהוא נשאר לטפל באמו החולה.

 לפני כחודשיים קיבל עובדיה צו פינוי לדירה בה הוא מתגורר עם אישתו החולה זה שש שנים. הדירה רשומה על שמה וגם החוב שנצבר. בעמידר סרבו לפתוח איתו משא ומתן ודרשו 10 אלפים שקל על מנת לבדוק את המקרה. בפגישה האחרונה של עבדיה עם פקיד עמידר שבוע שעבר, פגישה בה היה נוכח גם יוני יוחנן מליפתא, נאמר לעובדיה כי הוא העיר את המתים לתחייה עם המאבק הזה וכי הפעילים שתומכים בו יכולים לממן לו את החוב. ביום הכנס עצמו קיבלה מרים, אישתו של עובדיה, טלפון מהמשטרה ושם נמסר לה צו הפינוי החדש. תאריך הצו אינו ברור, "הם משחקים עם התאריך. אבל אני סומך על החברים שיעמדו לצידי. תודה לכולם”.

החלק השני של הכנס התמקד בשאלה איך מתמודדים מול המפלצת ששמה מדיניות הדיור הציבורי. איך בונים רשת של התנגדות לפינויים.

עוול תמורת עוול, עין תחת עין

הבמאי והעיתונאי אהרון שם טוב פתח את החלק הזה בהקרנת הסרטון על פינויה של רחל לוי מדירתה ביבנה בשנת 2008. פינויי זה נמנע אך רחל פונתה בסופו של דבר מביתה לפני פחות מחודש. בדירה של רחל שוכנה משפחה של עולים מאתיופה. אהרן הדגיש כי זו דוגמה לדרך הפעולה של מדיניות הדיור הציבורי בישראל: להפנות משפחות במצוקה אחת  כנגד השניה ולפתור עוול על ידי יצירה של עוול אחר. עקרון שני שיש להתייחס אליו בהבנה של בעיית הדיור הציבורי הוא הדרישה מהמדינה "נאה דורש נאה מקיים": לא יתכן שהמדינה תתדרוש ממשפחות שנמצאות בקשיי הישרדות לעמוד בכל חובותיהם כלפי המדינה כשהיא בעצמה מזניחה ומתנערת ומחובותיה כלפי האזרח.

נקודה חשובה נוספת עליה דיבר הייתה החשיבות להכיר את המפלצת על מנת להתמודד איתה וחשיבות הפעולות הישירות  תחת התפיסה עין תחת עין, הפגנות מול בתיהם של פקידי עמידר והאחראים על מצב הדיור.

קמפיין המיפוי הארצי וגיוס פעיליים

מיכל ורשבסקי, חברה בצוות הדיור הציבורי בתנועת התחברות-תראבוט, דיברה על שני נושאים מרכזיים להמשך המאבק. האחד, כיצד מגייסים פעילים חדשים. השני, תכנית המיפוי הארצי של נפגעי מדיניות הדיור הציבורי. בחודשים האחרונים צוות תראבוט היו אחראים על הוצאה לפועל של פעולות שונות, ביניהן הפגנות, שליחת מכתבים לאנשי ציבור, ארגון של ערבי עיון וגיוס פעילים. במסגרת הנסיון להגיע לכמה שיותר נפגעים מהדיור הציבורי פתחו בקמפיין מיפוי ארצי שמטרתה להגיע לאנשים שלא משתמשים באינטרנט ושזקוקים לעזרה במאבקם נגד המשרדים השונים. גיוס זה מצבצע, בין היתר, במשרדי עמידר עצמם. כאן הקמפיין בפייסבוק.

מונעים פינויים בבאר-שבע המשוחררת

רנן ירזסקי, פעילה מרכזית בקבוצה "באר שבע משוחררת" סיפרה על ההצלחות ועל הקשיים איתם הם מתמודדים בעיר. מטרת הקבוצה היא למנוע פינויים, את העבודה לומדים תוך כדי עשייה. מתוך 11 פינויים בחודשים האחרונים, הצליחו למנוע ארבעה. רנן הדגישה את החשיבות בגיוס השכנים ליום הפינוי וגם דיברה על הדילמות המתעוררות סביב אופני פעולה שונים הכרוכים בשימוש באלימות ואיום על חיי אדם (שימוש בבלוני גז, נפט, ועוד). כפי שהדגיש חיים ברקוביץ', גם רנן הזכירה כי המשפחה היא זו שמובילה את תהליך ההתנגדות ומחליטה בסופו של דבר על הפעולות.

ומה עושים עכשיו?

ב-27 או 28 לפברואר עבדיה ומרים צפוים  להיות מגורשים מביתם. אתמול ניסה להתאבד דייר עמידר שקיבל צו פינוי ליום שני הקרוב. הם רק דוגמה. ישנם עוד הרבה אנשים שצפויים להיזרק לרחובות על ידי ראש הממשלה, שרים ואנשי ציבור נוספים. האחריות של כולנו היא למנוע את זה. עלינו ללמוד את המערכת עד לפרטים הקטנים, עלינו ללמוד את השפה שהפקידם מדברים, עלינו להחזיר מלחמה.

לא ייתכן כי במדינת ישראל במאה ה-21 עדיין יש בתים נטושים ואנשים ללא קורת גג. לא ייתכן שמדינת ישראל מתייחסת לאזרחים שלהם כסחורה שאפשר להעביר אותה ממקום למקום לפי בחירתה ואף להשאיר אותם ללא פתרון תחת כיפת השמים. יש לעצור את מעגל יצירת העוולות! על המדינה לעצור מיד את כל צווי הפינוי עד למציאת פתרון כולל לבעיית הדיור הציבורי והחלת חוק הדיור הציבורי: הפשרת הכספים השייכים לדיור הציבורי ובניית דירות חדשות. המעברה קוראת לכולם להצטרף למאבק ולמנוע בגופם את פינויי המשפחות וזריקתם לרחוב.